החשבון שלי

בוגרת החוגים לפילוסופיה ותורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ובעלת תואר שני בקולנוע מאוניברסיטת סן פרנסיסקו.

בימוי וכתיבת סרטים – עלילתי:

לא רואים עליך, 2011 ( 90-דק, 35 מ"מ), בכיכובן של רונית אלקבץ וייבגניה דודינה, הופק על ידי רונן בן טל. נכתב בשיתוף עם טל עומר. הסרט מספר על שתי נשים שנפגשות במקרה ומגלות שהן נאנסו עשרים שנה קודם לכן על ידי אותו אנס סדרתי.
הסרט הוקרן במסגרת הפנורמה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין וזכה שם בפרס מיוחד

(The Ecumenical Prize). הסרט זכה בפסטיבל חיפה 2011 בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר ובפרס השחקנית הטובה ביותר. בפסטיבל הנשים בקרטיי, צרפת, 2012, זכה הסרט בפרס הגדול. הסרט הופץ מסחרית בישראל, בצרפת ובאוסטרליה וזכה בביקורות נלהבות. הסרט נבחר לשבוע הקרנות ב MOMA 2012, והוא הוקרן בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם.

בימוי וכתיבת סרטים – דוקומנטריים:

החלוצות, 2013, (50-דק, דיגיטל) בהפקת עדן הפקות. החלוצות משלב חומרים ארכיונים ומכתבים ומספר את סיפורן של נשים שהגיעו לעין חרוד ב1920 בתקווה ליצור כאן אישה חדשה.
הסרט זכה בפרס התחקיר בפסטיבל דוקאביב 2013 ובפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הנשים הבינלאומי בישראל ב2013. בימים אלה הסרט מוקרן בפסטיבלים בעולם.

לילדים שלי, 2002 (67 דקות, בטה). הסרט עוסק בשלושה דורות במשפחתה של הבמאית ומעמת אל מול פרוץ האינתיפאדה השניה. הסרט השתתף: בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בלייפציג, המוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בניאון, שווצריה, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסן פרנסיסקו, פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים במינכן, גרמניה, אינפוט 2003 בדנמרק. הסרט הופק כקו-פרודוקציה עם ARTE-ZDF ושודר בישראל ובארטה.

לב הארץ, 2001 (60 דקות, בטה) הופק בשיתוף עם יולי גרשטל. הסרט עוקב אחר חייהן של נשים יהודיות וערביות בעיר רמלה. הסרט השתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים, ביניהם: פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, פסטיבלFIPA בצרפת, הפסטיבל הבינלאומי לסרטים דוקומנטריים בפראג, פסטיבל הסרטים הבינלאומי במומבי, פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים הבינלאומי במינכן, פסטיבל זכויות האדם, ניו יורק, ועוד. בנוסף על מימון ישראלי, הסרט נתמך על ידי קרן סורוס בארה"ב ושודר בישראל, פינלנד, טיוואן ודנמרק.

ג'ני וג'ני, 1997 (60 דק', בטה). הסרט עוסק בעולמן של שתי מתבגרות מבת ים. הוא זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי לשנת 1997 מטעם המכון הישראלי לקולנוע, והוקרן בפסטיבלים שונים, ביניהם: פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, דנוור, סן פרנסיסקו, בוסטון, פמינלה ואינפוט 98'. הסרט שודר בישראל, גרמניה, שבדיה וצרפת.

ירית פעם במישהו? 1995 (60 דק', בטה). הסרט הופק על ידי עמית גורן. הסרט עוסק בתרבות גברים בישראל מנקודת מבטה של אישה. הסרט לקח חלק בפסטיבלים רבים כולל: הפסטיבל הבינלאומי בהונג קונג, פמינלה, לייפציג, סמינר פלהרטי, לונדון, וושינגטון ואינפוט 96'. הסרט שודר בישראל, רוסיה, דנמרק, צרפת, קנדה והולנד.

הנשים ממול, 1992 (80 דק' 16 מ"מ). הסרט עוסק במעורבותן של נשים ישראליות ופלשתיניות בכיבוש. הסרט היה חלק מפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין שם זכה בפרס השלום. הוא השתתף בפסטיבלים בינלאומיים בירושלים, מינכן, סן פאולו, פמינלה, שיקגו, פורטוגל, כלכותא ואינפוט 93'. הסרט שודר מחוף אל חוף בארה"ב, כמו כן הוא שודר באיטליה, ספרד, דנמרק והולנד. הסרט לא שודר מעולם בישראל.

לחיות את שנותינו, 1987, ארה"ב (60 דק' 16 מ"מ). הסרט עוסק בהזדקנותן של נשים. הוא זכה לפרסים רבים בארה"ב, כולל פרס פסטיבל הקולנוע בשיקאגו, פרס הקולנוע העצמאי קליפורניה ועוד. הסרט השתתף בפסטיבלים בינלאומיים כולל פסטיבל סנדאנס ופסטיבל טליורייד. בארה"ב. הסרט שודר בארצות שונות כולל שידור מחוף אל חוף בארה"ב ושידורים בישראל, אוסטרליה, קנדה וצרפת.