החשבון שלי

הקולנוע הוא מרחב של מותר. מבחנתי רגע דרמטי זה רגע שאני בתור יוצר נוכח בו, מתבונן מחפש את הרגש ואז הדברים פשוט מתגלים בפניו. עבורי המצלמה היא כלי להגיע למצב הזה, אני פותח מצלמה ויש לי "פטור" מלדבר, מלהגיב, מלרצות, אני פשוט נמצא ומתבונן על מה שמולי וככה אני מגלה את היופי שבו, את הרגש הגולמי . אני מחפש את המקום הרגשי שממנו אני רוצה ליצור בכל פעם מחדש.