החשבון שלי

לימודי קולנוע וטלוויזיה, המכללת האקדמית ספיר.

ביים את הדרמה "חתה יסבח סבח" (בהשתתפות ריימונד אבקסיס ויעל אבקסיס, אורי גבריאל ואבי גרייניק), אשר זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2005 לדרמה המקורית הטובה ביותר, ובפרס השחקנית הטובה ביותר. את התסריט לדרמה כתב בשיתוף עם אורי ויסברוד.

בשנת 2005 ביים את הסרט התיעודי האישי "תגיד אמן", בו תיעד במשך חמש שנים, שלב אחר שלב, את יציאתו מהארון בפני משפחתו - משפחה דתית מירוחם. הסרט נבחר לאחד מחמשת הסרטים התיעודיים הטובים של 2005 על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע והוקרן בפסטיבלים בינלאומיים רבים.

ב-2006 ביים את הסרט התיעודי "כבר לא אחמד" המביא את סיפורו של אחמד חמדון-מידן שדה, בדואי צעיר ששינה את זהותו מקצה לקצה והפך להיות חבר קיבוץ. הסרט, שזכה לביקורות אוהדות, מהווה הצצה אל משבר הזהות החריף שפוקד את בני הדור הצעיר בחברה הבדואית.

משנת 2004 החל מביים כתבות תחקיר ומגזין בתוכנית "עובדה עם אילנה דיין", ב-2002 היה עורך המשנה של "המוסף", תוכנית התרבות של ערוץ 8 – העונה השנייה, ובמסגרת זו ביים סרט דיוקן על השחקנית רונית אלקבץ. ב-2001 ביים עבור זכיינית ערוץ 2, טלעד, את הסרט התיעודי "עכשיו תורי" המספר את סיפורה של צעירים מירוחם שנבחרו להשתתף כשחקנים בסדרת הדרמה "המשאית" לצדם של שחקנים מוכרים.

ב- 2007 יצר, כתב וביים את סדרת הדוקו-דרמה "המפצחים" (5 פרקים) אשר שודרה בערוץ 2, קשת, ועסקה בפענוח פשעים מורכבים בידי חוקרי משטרה.

ב-2008 יצר, כתב וביים את הסדרה התיעודית "הרצל פינת רפאלי" (5 פרקים) אשר משודרת ב-HOT 8 וב-HOT בידור ישראלי. במהלך הסדרה משרטט דוד דרעי את התרבות הישראלית בששים שנות קיומה של המדינה באמצעות גיבורי התרבות הישראליים בתחומי הבידור, היופי והפוליטיקה.

ב-2009 הצטרף כבמאי כתבות למגזין ליל שישי של ערוץ 10 - "השבוע". את עבודתו בתוכנית זו סיים באוגוסט 2011, עת התפוצצה הפרשה במסגרתה אולצו מערכת "השבוע" וראשי ערוץ 10 להתנצל בפני איל ההון שלדון אדלסון בשל כתבת פרופיל שהתפרסמה אודותיו במסגרת התוכנית.

ב-2011 הצטרף לצוות יוצרי הסדרה התיעודית "העם הנבחר" (ערוץ 8) בהגשת ירון לונדון וביים את הפרק "עם אחד?" במסגרתו אירח את ירון לונדון בירוחם. הסדרה זכתה בפרס הסדרה התיעודית הטובה ביותר בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי של פורום היוצרים הדוקומנטריים. בהמשך, שודרה סדרה זו גם בערוץ 10 תחת השם "הצבר". בנוסף ביים מספר פרקים בסדרה התיעודית "איך להצליח בשישה שיעורים", ששודרה בקשת, ערוץ 2.

ב-2012 יצר כבמאי ותסריטאי את הסדרה התיעודית "אללה אסלם" (4 פרקים) העוסקת באסלם באירופה. הסדרה, בהגשת צבי יחזקאלי, צולמה במדינות רבות באירופה ותיעדה את נקודות החיכוך בין החברות והתרבויות ביבשת. שודרה לראשונה בספטמבר 2012 בערוץ 10.

ב-2013 הצטרף לצוות הסדרה התיעודית "אבודים" (רשת, ערוץ 2) - ומשמש במאי ותסריטאי לפרויקט החל מהעונה הרביעית להפקתו. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה לסדרה הטובה ביותר בשנת 2017.

ב-2013 יצר את סדרת התעודה "תקוות גדולות". במרכז הסדרה, בת שלושה פרקים, תיעוד ומעקב ממושך של המשבר העמוק בתולדותיה של העיתונות הישראלית. ששה עיתונאים, הנמנים היום עם הבכירים והמשפיעים בעולם העיתונות - יגאל סרנה, רינו צרור, נתן זהבי, אלכס ליבק, מיקי רוזנטל וראודור בנזימן - כולם בוגרי העיתון החדשני והבועט "חדשות", שהוקם בשנות ה-80 ושינה באופן דרמטי את פניה על העיתונות והחברה הישראלית. גירסת הסרט - המספרת את סיפור הקמתו של עיתון "חדשות" הוקרנה לראשונה בפסטיבל הסרטים בחיפה. הסדרה שודרה לראשונה בדצמבר 2013 בערוץ 8.

בינואר 2015 נבחר על ידי מוסף פירמה של העיתון "גלובס" לאחד ממאה המשפיעים על התקשורת הישראלית. באותו החודש נבחרו "אבודים" ו"תקוות גדולות", שתי סדרות תיעודיות שביים, למועמדות לפרס הסדרות התיעודיות הטובות ביותר על ידי האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה.

במאי 2017 - ביים והפיק את סרט הקולנוע התיעודי "סאלח, פה זה ארץ ישראל". את הסרט יצר יחד עם דורון גלעזר ורות יובל, והוא הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי "דוק-אביב" במסגרת התחרות הרשמית - בה זכה בפרסי הבימוי והתחקיר.
הסרט האישי-היסטורי מספר את סיפור הקמתן של עיירות הפיתוח בישראל, בעזרת עדויות ופרוטוקולים חסויים שחושפים את האמת המטלטלת מאחורי חזון "פיזור האוכלוסייה", שהוכתב על ידי הנהגת המדינה בשני העשורים הראשונים לקיומה של ישראל, ויצק יסודות לפער העדתי והמעמדי בישראל. הסרט שופך אור חדש על המניעים האמיתיים שהנחו את מנהיגי המדינה ועל פרטי הפרטים של מנגנוני הרמייה והכפייה שיגבו, לאורך השנים, מחיר כבד ממאות אלפי אנשים בעיירות הפיתוח.