מבחני התמיכה בתחום הקולנוע

→
27 בפברואר 2019

מבחני התמיכה בתחום הקולנוע

משרד התרבות והספורט פרסם לאחרונה את מבחני התמיכה בתחום הקולנוע. מה המשמעות ומה ההשלכות? תשובות לשאלות, לפניכם-ן

מה הם מבחני תמיכה?
מבחני התמיכה הם מסמך המפרט את אופן חלוקת תקציב הקולנוע השנתי בין הקרנות והגופים הנתמכים בתחום הקולנוע ואת הקריטריונים להסדרת פעילותם. בסוף 2018 תוקן חוק הקולנוע אחרי שנה של דיונים ממושכים בהם נכחנו בכנסת ומחוצה לה.
לידיעה באתר איגוד הבמאיות והבמאים

כחודש אחרי התיקון לחוק, פורסמה להערות הציבור טיוטת המבחנים החדשים של משרד התרבות, המתרגמים את סעיפי החוק החדש למעשה – כלומר, קובעים איך יחולק מעתה תקציב הקולנוע. איגוד הבמאיות והבמאים, לצד איגודי היוצרים-ות והעובדים-ות בקולנוע ובטלוויזיה, הגיבו על המבחנים החדשים באופן מפורט וחריף.

בהמשך לשיתוף הפעולה המקצועי עם משרד התרבות והספורט מצד האיגודים, בירכנו על המגמה הכללית להביא אל קדמת הבמה ואל בתי הקולנוע את המגוון הקיים בחברה הישראלית ולקדם קולנוע מייצג ושוויוני. אולם, התיקון למבחנים חוטא למטרות אלה ועלול לגרום נזק לתעשייה כולה. לדאבוננו, נוסח התיקון הציף בשנית את העובדה כי מועצת הקולנוע, אשר אחראית לניסוח מבחני התמיכה, אינה מורכבת מאנשי קולנוע (למעט יו”ר המועצה, אייל בורס) בשל העדר מינויים מקצועיים מתחום התרבות לועדה, ואין המועצה מקור מקצועי ואמין לכתיבת מבחני התמיכה. תגובתנו הייתה תקיפה גם בכל הנוגע לאופן שבו נוסחו ותוקנו המבחנים ולהתנהלות מעוררת התהייה של משרד התרבות בפרסומם.
בהתאם, נשלחו על ידינו שני מכתבים, האחד ליועץ המשפטי לממשלה והשני למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה להקפיא את המשך קידום התקנת מבחני התמיכה החדשים, וזאת לאור העובדה שהמבחנים נוסחו על-ידי מועצה בהרכב חסר ביותר, מבלי לשמוע את עמדתן של קרנות הקולנוע ואיגודי היוצרים-ות, ובאופן שייצר חשש אמתי מפני פגיעה בתחום היצירה בקולנוע ובטלוויזיה בישראל.
למכתבים ליועמ”ש ולמשנה ליועמ”ש

משרד התרבות מחויב לשמוע את דעתנו, אך הוא אינו מחויב להתאים עצמו אליה. כך פורסמו המבחנים החתומים, בנוסח שאינו שונה באופן מהותי מזה שפורסם להערות הציבור. נותרנו עם תחושה כבדה של חוסר מענה לציבור היוצרים-ות והגופים הנתמכים. אף על פי שישנם שינויים שאנו מברכים עליהם, נותר בלבול גדול בחלק מסעיפי מבחני התמיכה.

להלן עיקרי התיקונים במבחני התמיכה בקולנוע:
10-20% אחוז יחסיים מהתמיכה קוזזו מכל אחד מתחומי התמיכה בהפקה ובפיתוח (עלילתי, תיעודי, קצר), אשר הופנו לטובת תחום חדש: תמיכה בסרטים איזוריים. אנו חשים כי קיצוץ אחוזי התמיכה שרירותיים במקצת ולא קבלנו לידנו את נוסחת החישוב המדויקת שעל פיה עבדו נציגי הועדה.
חלוקת הכספים שונתה באופן הבא:
תמיכה בסרטים עלילתיים באורך מלא: 58.5% ← 47.8% 
תמיכה בסרטים קצרים עלילתיים: 5.8%  ← 5.3%
תמיכה בסרטים תיעודיים: 13.6% ← 11%
תמיכה בסרטים בתחום הייעודי (פריפריה חברתית ותרבותית): 6.9% ← 7.2%
תמיכה בסרטים אזוריים: 0%   ←  13.5% חדש
סרטי סטודנטים [ללא שינוי]: 1.7% ← 1.7%
פסטיבלים [ללא שינוי]: 5.6% ← 5.6%
סינמטקים ועידוד חשיפה לקהל [ללא שינוי]: 2.5% ← 2.5%
ארכיונים ושימור [ללא שינוי]: 1.5% ← 1.5%
שיווק [ללא שינוי]: 2.4% ← 2.4%
פרויקטים ויוזמות: 0% ← 1.5% חדש
איגודים מקצועיים: 1.5%  ← 0% עבר מתקנת חוק הקולנוע במשרד התרבות לתקנת איגודים מקצועיים במשרד התרבות

תחום תמיכה חדש – תמיכה בסרטים אזוריים
סרטים אזוריים הם סרטים מן הפריפריה הגיאוגרפית בלבד (בניגוד לתחום הייעודי שכולל גם פריפריה חברתית). האזורים הכלולים בתחום החדש הם: יהודה ושומרון, הנגב והגליל. חשוב לציין, כי התמיכה בתחום הסרטים האזוריים אינה מוגבלת ז’אנר אך היא אינה כוללת סרטי סטודנטים. יש לציין כי תוספת משמעותית זו של תמיכה להפקה בפריפריה הגיאוגרפית היא צעד מבורך, אך הגרסה הקיימת לוקה בחסר ומעלה תהיות:
ראשית, נשאלת השאלה עד כמה הפריפריה הגיאוגרפית ערוכה להשקעה כה משמעותית ברף העליון של יצירה אמנותית קולנועית, והאם ישנם מספיק כלים מקומיים וכח אדם על מנת לקלוט ולהפיק כמות משמעותית של הפקות.
בנוסף, בהגדרת “פריפריה”, מושם דגש ניכר על מרחק מהמרכז הגיאוגרפי של ישראל, אך לא על פריפריה תרבותית וחברתית והיצירה הקשורה אליה. זאת בניגוד לנוסח הקודם של המבחנים. יוצר-ת שיענו להגדרת “פריפריה” ייבחנו דרך כתובתם-ן בתעודת הזהות.

סעיף תמיכה חדש – סרט תיעודי קצר
לשינויים הרוחביים הנוגעים לכל תחומי התמיכה בקולנוע, נוסף בתחום הדוקומנטרי סעיף הנוגע לתמיכה בסרט תעודה קצר (באורך שבין 15 ל-30 דקות). תמיכה זו תיעשה במסגרת התקציב של הקרנות בתחום התיעודי, ולא כפי שמתבקש, כחלק מהתחום הנפרד המיועד לתמיכה בסרטים קצרים. משמעות הדבר היא שהסרט התיעודי הקצר “ינגוס” בתקציב התיעודי הארוך – הקטן ממילא – במקום להתווסף אליו.

לקטורה
המבחנים קובעים כי קרנות הקולנוע יוכלו לבחור את הלקטורים-ות שלהן מתוך מאגר הלקטורים שיוקם על-ידי משרד התרבות. נכון לרגע זה, טרם התחילה הקמת המאגר ולא ברור כיצד יפעל. יתרה מזאת, הקרנות מחויבות ש-30% לפחות מכלל הלקטורים-ות יהיו נשים (למה לא 50%?) ו-40% לפחות יהיו מקרב הפריפריה (ללא כפל מבצעים), וכן תינתן תוספת ניקוד (ותמיכה כספית) למי שיעסיקו לקטור-ית מהפריפריה בנוסף לכך. גיוון הרכב הלקטורה הוא בבסיסו מבורך, אבל הצבת תנאי זה בשיעור גבוה כל-כך יוצרת הטיה מוגזמת בבחירת הלקטורים-ות, הטיה שתוביל בהכרח להעדפת מקום מושבו או זהותו הפריפריאלית של הלקטור על-פני מיומנותו המקצועיות, ניסיונו והתאמתו לסבב השיפוט. המצב מאלץ את מנהלי-ות הקרנות “לרצות את הריבון” ולאו דווקא לייצר מערכת מקצועית ונאמנה לאמנות.
סוגיה נוספת המעוררת ויכוח, היא התקנה כי על הקרנות להעביר לבחינת הלקטורים-ות את התסריט בלא ציון שם המבקש-ת (במאי, תסריטאי או מפיק). כמו כן, כל מגיש-ה יהיו רשאים לקבל לידיהם את חוות דעת הלקטורה, ללא ציון שם הלקטור-ית. חשוב להבהיר כי ההגשה לקרן אינה אנונימית וכי רק שלב הבדיקה הראשונית של הלקטורים הוא אנונימית. כלומר, ההחלטה הסופית של הקרן באם להעביר את אותן הצעות לשלב הבא, תביא בחשבון את הא-נשים שמאחורי התסריטים. אנחנו הצענו לפתוח מועדים אנונימיים מדי פעם כדי ״לשחרר לחצים״, אבל הבהרנו שאנונימיות מוחלטת עלולה להביא לפגיעה בתעשייה וביוצרים-ות הבכירים-ות שמקדמים-ות את התעשייה.

תיקון נוסף: בכל סבב של בחינת הבקשות לסיוע, כל תסריט ייבחן בידי שלושה לקטורים לפחות, וזכותו-ה של כל יוצר-ת להגיש לכל קרן שלוש פעמים בקשה של אותו סרט – בכל פעם תידון הבקשה על-ידי צוות לקטורים אחר. העסקת לקטורים, כידוע, עולה הרבה. השקעה זו תופחת מן הסכומים שמושקעים בקולנוע בפועל. יחד עם החובה לקיים שלושה סבבי לקטורה הכוללים שלושה לקטורים כל אחד ומנגנון ערר עבור כל הגשה – הדברים מצטברים לכדי הוצאות נוספות של זמן וכסף. משמעותי? לא יודעים לומר בוודאות. הצעתנו למשרד שייקבע, בתיאום עם קרנות הקולנוע ובהיוועצות עם אנשי קולנוע, מנגנון קריאה ומיון בשלבים – תוך התחשבות בז’אנר, בקהלי יעד ובמסלול ההגשה – לא נתקבלה.

תקופות כהונה
אחת הנקודות החשובות שהאיגודים העלו והתקבלה במבחנים החדשים היא שגוף או קרן יהיו זכאים לקבלת תמיכה רק אם ייקבעו בתקנוניהם הגבלות על תקופות כהונה של מנהל-ת המוסד, המנהל-ת האמנותי-ת וחברי וחברות הוועד –  לעד 10 שנים רצופות (כל תקופת כהונה – 4 שנים, אפשרות להארכה ב-4 שנים נוספות ולאחר מכן בשנתיים נוספות). כמו כן, תוצע תוספת ניקוד לגוף שבוועד המנהל שלו 50% נשים לפחות

כפל תמיכות
קרנות שונות לא יוכלו לקבל ניקוד עבור תמיכה באותו סרט. מי שתקבל הכרה בתמיכה בסרט היא הקרן שהיקף הסיוע הכספי שלה הוא הגבוה יותר . יוצא דופן לסעיף זה הוא כמובן סרט אזורי, שיחשב לצורך ניקוד בתחום האזורי לקרן תומכת אחת ובתחום הייעודי לקרן התומכת השנייה. בנוסף, קרן לא תוכל לתמוך בשנה קלנדרית ביותר מסרט אחד של אותו-ה במאי-ת.

הצעותינו שלא התקבלו

• להחיל באופן הדרגתי את כניסת התחום החדש (סרטים איזוריים) במקום להקציב לו אחוז אדיר מתקציב הקולנוע באופן מיידי. בנוסף,  לנסח מחדש ולדייק מול נציגי האיגודים והקרנות את תנאי הסף כך שיתאימו לעובדות בשטח ולתחום העשייה הקולנועית.
• לשוב להגדרות המבחנים הקיימים – פריפריה חברתית, גיאוגרפית ותרבותית, מבלי להיכנס לפרטים שעלולים להיות פוגעניים.
• לקבוע תנאי סף של 30% נשים בהרכב הוועד המנהל במוסדות הנתמכים והגדלת התמיכה ב-2% למוסד שעומד בתנאים שיווניים של 50% נשים ומעלה.
• לקבוע את מועד כניסת התיקונים לתוקף ב- 1.7.2019 לכל המוקדם, ולבחון את פעילות הגופים הנתמכים בשנת 2018 על-פי הקריטריונים הקודמים בשל העובדה כי לא ייתכן שניתן יהיה להחיל את הקריטריונים החדשים באופן רטרואקטיבי על ביצועי שנת 2018
• לקבוע מספר מינימלי של סרטים דוקומנטרים מתוך מספר הסרטים הישראליים המוקרנים בסינמטקים והפסטיבלים כחלק מתנאי הסף.
• חלוקה ז’אנרית בתוך תחומי תמיכה כגון סרט ייעודי, סרט אזורי, סרט סטודנטים-ות וסרט קצר.

כרגע מוצו כל אפשרויות הפעולה לשינוי המבחנים,  ונציגי קרנות הקולנוע יגישו על פיהם בקשות לקבלת כספי התמיכה ממשרד התרבות. כניסתם של המבחנים לתוקף היא רטרואקטיבית מתאריך 1/1/19. איגוד הבמאיות והבמאים ימשיך לעקוב אחר שינויים אפשריים במבחני התמיכה ויעשה כל שביכולתו על מנת לשמור על הבמאיות והבמאים בפרט ועל היצירה הקולנועית בכלל. נמשיך לפעול, בכל דרך שתידרש, כדי להגן על היצירה מאינטרסים זרים ולאפשר ליוצרים-ות להתפרנס בכבוד וליהנות מפרי יצירתם-ן.