25 באוקטובר 2018
חוק הקולנוע: כל מה שעברנו ולאן פנינו
לצד הצעות רבות לניסוחים חדשים של חוק הקולנוע, תוקפו של ההסכם המסדיר את תקציב הקולנוע הממשלתי עמד לפוג; כשבמקביל, איומים שונים נשמעו מצד שרת התרבות על חופש הביטוי והיצירה. איגודי היוצרים והיוצרות פעלו ללא לאות, פעולות ששיאן באישור התיקון לחוק הקולנוע. מצורף הסבר קצר (בערך) על מה שעברנו, וכמה תשובות לשאלות
חברות וחברים,
החודשים האחרונים היו קריטיים לעתידו של הקולנוע הישראלי בכלל – ותקציבו בפרט.
לצד התיקונים לחוק הקולנוע שהובאו לדיון והצבעה בוועדות הכנסת, עמד לפוג תוקפו של ההסכם החמש-שנתי המסדיר את תקציב הקולנוע הממשלתי, ובמקביל, איומים שונים נשמעו מצד שרת התרבות על חופש הביטוי והיצירה ועל תקציבו העתידי של התחום.
בהתאם, איגודי היוצרים והיוצרות בקולנוע ובטלוויזיה פעלו לאורך החודשים האחרונים ללא לאות באפיקים שונים, פעולות ששיאן בהצבעה בכנסת ביום שני האחרון (15/10) ואישור התיקון לחוק הקולנוע. הנה הסבר קצר (בערך) על מה עברנו בדרך, וכמה תשובות לשאלות שהתעוררו.
מאז תחילת הדיונים על התיקונים לחוק הקולנוע, שקדו נציגי האיגודים על נוסח התיקון של חוק הקולנוע, מתוקפו נקבעות התמיכות הממשלתיות בקולנוע וטלוויזיה ישראליים. לצורך כך, נוסחו ניירות עמדה ומכתבים, נפגשנו עם חברי אופוזיציה, חברי קואליציה ועם נציגי משרד האוצר ולבסוף התקיימו פגישות גם עם נציגי משרד התרבות, מנכ”ל המשרד יוסי שרעבי וראשת מנהל תרבות גלית והבה שאשו – פגישות שאינן מובנות מאליהן. (בדרך כלל אנחנו מוצאים את עצמנו נאבקים מולם ולא יושבים איתם בחדרי ישיבות ומקיימים משא ומתן, זה היה מרענן וזה היה אפקטיבי).
ולמבחן התוצאה:
תיקון חוק הקולנוע עבר. אבל הנזקים הגדולים שהיו טמונים בנוסחו הראשוני הוסרו ממנו. אמנם, עדיין לא ברורה נחיצותו של התיקון לחוק, אך בפועל – הנזק שהוא גורם לתעשייה קטן בהרבה ממה שחששנו בהתחלה, וממה שייתכן והיה אילולא הישיבות עם נציגי משרד התרבות.
בנוסף לכך, התיקון לחוק יצר מנגנון לחץ והזדמנות לחתום על ההסכם הרב-שנתי, שמקצה 100 מיליון ₪ לתקציב הקולנוע במשך 5 שנים, כלומר חצי מיליארד ₪ בסה”כ שישמשו ליצירת קולנוע ישראלי. מדובר בתוספת של 20 מיליון ₪ בשנה לתקציב הקולנוע, שמהווים 25% מתקציבו.
ולאחר כל זה, חשוב להבין: בכדי להוציא לפועל את החוק יש צורך בתיקון תקנות / תבחינים, הכוללים בין השאר את תנאי הסף והתנאים המדידים לכל תמיכה מתוקף התקציב, הגדרת המגבלות על מאגר הלקטורים ואופן העברת התקציב לתמיכה בהצלחה מסחרית מתוקף סעיף 13. על אף שהתיקון לחוק עבר, לפנינו חודשים ויתכן אף שנים, עד ליישומו המלא. בינתיים, איגודי היוצרים והיוצרות עומדים על המשמר ופנינו קדימה לניסוח מדויק והולם של הקריטריונים שייקבעו לפי החוק והתנאים בתקנות.
אז מה השינויים העיקריים לחוק הקולנוע ומה משמעותם?
הגדלת תקציב הקולנוע
גובה תקציב הקולנוע הממשלתי השנתי נקבע בחוק אחת לחמש שנים ובהתאם לאישור משרד האוצר. לפני כחמש שנים עודכן תקציב הקולנוע מ-67 מיליון ל-80 מיליון (עלייה של 13 מיליון ₪ שהם 20% מהתקציב). גם השנה, לקראת הדיונים על החוק, התעוררה התקווה שנוכל להגדיל את סכום התמיכה הממשלתית בקולנוע לחמש השנים הקרובות ב-20% לפחות.
במקביל, לקראת תאריך התפוגה של ההסכם האחרון, נשמעו איומים מצד שרת התרבות – שלא קשה לקיימם – להפחית את תקציב הקולנוע ל-30 מיליון ₪ או לא לחתום על הסכם חמש-שנתי כלל. נקודת “מעבר” זו, שבין תפוגת ההסכם הקודם לבין חתימה על הסכם חדש, אמנם בעלת פוטנציאל לצמיחה והבטחת תעסוקתם ופרנסתם של היוצרים והעובדים בתעשייה לשנים הקרובות, אך באותה מידה הינה מסוכנת ובעייתית.
לשמחתנו נמנע מימוש האיום, על אף שבנוסח החוק בוטל הסעיף המתנה את גובה התקציב בתמלוגים משידורים. לפי הסכמים בין משרד התרבות למשרד האוצר, תקציב הקולנוע בחמש השנים הקרובות יגדל לא ב-20% כי אם ב-25% שהם 20 מיליון ₪ כל שנה.
כן, לדעתנו התקציב היה צריך לגדול יותר – בהתבסס על נפח העבודה, הגידול ביצירה ועלויות ההפקה הנוכחיות. נכון גם שאם יוקצו 20% מתקציב הקולנוע למסלול התמיכה המסחרי (ראו הסעיף הבא), משמעות הדבר שתקציב התמיכה בפיתוח והפקת קולנוע נותר ללא שינוי.
אבל עדיין, גידול של 25% בתקציב הקולנוע, והבטחת סכום של חצי מיליארד ₪ לקולנוע וליצירה הישראליים לאורך חמש שנים הינו הישג חיובי ויוצא דופן ללא ספק.
סעיף 13 – “הסעיף המסחרי״ או “עוקף קרנות”
סעיף 13 לחוק הקולנוע עבר והעיקרון שהוצע בו עוגן בחוק, על אף הבעייתיות שבו והתנגדותנו. לפי הסעיף, חייב משרד התרבות להקצות 15-20% מתקציב הקולנוע לסרטים שהצליחו מסחרית בקולנוע ולא זכו לתמיכה מקרן או גוף ציבורי. משמעות הדבר שעד 20 מיליון שקלים יהיו מתועלים מלכתחילה עבור סרטים שהפקתם הסתיימה מזמן, ולא עבור תהליך הפיתוח או ההפקה – כלומר לא לידי היוצרים/ות, או שיהיו מתועלים לסרטים המצויים בתהליך הפקה אך לא נבחרו לתמיכה על ידי קרנות קולנוע, אלא נמצאו “בעלי פוטנציאל מסחרי”.
הועלתה טענה, במהלך הדיונים, בין השאר על-ידי חברי האופוזיציה, כי המשקיע העיקרי שתואם לכאורה לכוונת סעיף ההפקה המסחרית – בלי עזרה או תמיכה ממשלתית – הוא משה אדרי, המפיק בעל מערך ההפצה ובתי הקולנוע. אכן, במידה וכך, ניתן לטעון לניגוד עניינים חריף בנושא זה מצד שרת התרבות, המקיימת כידוע קשרים קרובים עם משה אדרי. עם זאת, הטענה לניגוד עניינים נדחתה בשלב זה על ידי היועץ המשפטי הממשלה וכן – לפי לשון החוק לא ניתן לדעת בשלב זה מי יהיה רשאי לקבל סיוע תקציבי לפי הסעיף ותחת אלו מגבלות, מה יהיה המודל לסיוע ומה תהיינה ההוראות שתקבענה בתקנות.
בנוסף, חשוב להבין, אמנם השרה קיבלה סמכות ביחס ל-15-20% מהתקציב להקצאתו ב”מסלול מסחרי”, אך יישומה של סמכות זו תלויה בתקנות המסדירות, שיהיו טעונות דיון ציבורי, התייעצות במועצת הקולנוע ואישור וועדת החינוך של הכנסת. החוק קובע מספר תנאים שוועדת החינוך של הכנסת דרשה כי התקנות יתייחסו אליהם, וביניהם דרישה כי התקנות יכללו הסדר לייעוד תקציבים אלה, אם לא ינוצלו. למעשה, הוועדה ביקשה לאפשר לשר לקבוע שתקציב זה ישוב לתחום הקולנוע אם לא ינוצל, וניתן להניח שתעמוד על עניין זה כאשר יגיעו התקנות לאישורה.
למכתב ששלחו איגודי היוצרים-ות (24/10) בנוגע ל”הקמת קרן להפקת סרטים מסחריים”
סעיף 10 – מאגר הלקטורים-ות
סעיף 10 לחוק קובע הקמת מאגר מקצועי של אנשי ונשות לקטורה, מתוכו רשאים ראשי הקרנות לבחור את הלקטורים והלקטוריות השונים. במהלך הדיונים החליטה וועדת החינוך כי מאגר זה יהיה כפוף למועצת הקולנוע, ולא למשרד התרבות או לשרה העומדת בראשו (כפי שהוצע על ידי המשרד המקור), ויהיה פתוח לכל העומדים/ות בתנאי הסף, שיאושרו (או לא יאושרו) באופן אוטומטי לפי עמידה בקריטריונים כלליים.
אמנם, הרכב מועצת הקולנוע נקבע בין השאר על-ידי שרת התרבות, ואכן המועצה פועלת היום בהרכב חסר ביותר ופתוחה למעשה למינויים פוליטיים. עם זאת, לאף אדם או גוף, כולל חברי/ות מועצת הקולנוע, אין סמכות למנוע ממי שעומד/ת בתנאי הסף מלקחת חלק במאגר הלקטורה.
נכון, תנאי הסף המפורטים בחוק אינם מחמירים ולא צריך להיות קולנוען/נית מנוסה כדי להיכלל במאגר. אבל – כל מי שהוא קולנוען או איש מקצוע בתחום הקולנוע יכול להיכלל במאגר. החוק קובע תנאים מדויקים שכל אנשי הקולנוע עומדים בהם, ולא יהיה מי שתמנע ממנו כניסה למאגר אם הוא עומד בתנאי הסף – זה יהיה מנוגד לחוק. כאמור, הקרנות יוכלו לבחור מתוך מאגר זה בעצמאות מוחלטת, בכפוף להוראות שרשאית השרה לקבוע בקריטריונים לתמיכה. גם מסיבה זו – נמשיך לעמוד על המשמר ונעקוב אחר ההצעות שיפורסמו לשינויים בקריטריונים לתמיכה.
חלוקת התקציב
כאמור, חוק חדש מביא עמו תקנות חדשות המפרטות את אופני חלוקת תקציב הקולנוע. בינתיים, לא השתנה דבר בחלוקת התקציב הקיים, בהתאם למה שהיה בהסכם החמש-שנתי המסתיים, במסגרת החוק והקריטריונים הקיימים. השינויים ייקבעו במסגרת התבחינים החדשים ליישומו ובמסגרת התקנות. תבחינים אלה יוצגו להערות הציבור בשבוע הבא, כפי שמסר לנו המשרד, וטיוטת התקנות – בזמן קרוב אחר. כמו שצוין, איגודי היוצרים והיוצרות ממשיכים לעמוד על המשמר, לפעול לניסוח תבחינים הוגנים וראויים, תקנות והוראות הוגנים, ולוודא עמידת מנהל התרבות בתנאי החוק.
חברים-ות, ההישג איננו מוחלט. היו דברים שניתן היה לעשות אחרת, ונזקים שנגרמו והיו יכולים להימנע. אנחנו לומדים מהניסיון כל הזמן לקראת פעולותינו בהווה ובעתיד. אנחנו מזמינים את כולכן וכולכם לקחת חלק במנגנון קבלת ההחלטות, להצטרף אלינו ולהשפיע לפי ראות עיניכם.
בינתיים נאחל מזל טוב לחוק הקולנוע החדש, עד מאה ועשרים (מיליון!) לפחות…
