18 במרץ 2020
משבר הקורונה | כנס חירום בגלובס: נקודות חשובות
סיכמנו עבורכם-ן את הנקודות המרכזיות מכנס החירום של גלובס המוקדש לעצמאים-ות ועסקים קטנים ובינוניים בצל משבר הקורונה
סיכום כנס חירום בגלובס: עסקים וכלכלה בצל הקורונה: שיחה עם עו״ד רועי כהן מנכ״ל ל.ה.ב ורו”ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון. מראיינת: אלה לוי וינריב, גלובס.
שיחה עם רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים. | מראיינת: אלה לוי וינריב, גלובס.
ש: איך צולחים את המצב?
ת: עוד בוקר של אי ודאות למגזר העצמאים.
ש: איך העסקים מתמודדים עם הגזירות החדשות?
ת: עסקים עברו ברגע אחד ממאה לאפס. כל המשק נכנס לסוג של עוצר, ועם זאת אנשים צריכים להמשיך לשלם את השכירויות. אנשים שואלים: האם צריך להמשיך לשלם את כל ההוצאות השוטפות של העסק? זה מצב לא מתקבל על הדעת – כל התשלומים ממשיכים כרגיל, כשההכנסות הגיעו לאפס.
ש: מה הממשלה עושה?
ת:מדינת ישראל משלמת את המחיר של הזנחה של שנים של עצמאים ועסקים קטנים. אם היה חוק קיים לדמי אבטלה לעצמאים, היה קל יותר היום, כפי שאנחנו דורשים כבר שנים. הצלחנו בשורת צעדים לדחות את תשלומי המע״מ, הארנונה, המים וכו, אך עדיין יש עוד הרבה עבודה.
ש: מענק פיצוי של 6000 ש״ח – מה הקריטריונים לקבל אותו?
ת: בשבועיים האחרונים אנו נמצאים בשיג ושיח מול משרד האוצר, ביום ראשון התחלנו לגבש את המתווה שיאפשר פיצוי לעצמאים: מענק עד 6000 ש״ח לעצמאים, שמחזור הפעילות שלהם עד 300,000 ש״ח והרוויחו בשנת 2018 150,000 ש״ח. בפועל עצמאים מקבלים הרבה פחות, בגלל הקריטריונים שהאוצר הציב. אני קורא למשרד האוצר – מספיק לפגוע בעצמאים. לא למצוא טריקים איך לא לתת. ציבור העצמאים משוועים לעזרה וקורסים.
ש: למה המדינה צריכה לשלם את המחיר של כשלון העסקים ולעזור?
ת: העסקים לא קרסו, הקורונה סגרה להם את העסק, בעקבות גזירות הממשלה. הממשלה עשתה החלטות לסגור את העסקים, ועליה לקחת אחריות. בעלי העסקים לא יכולים להמשיך לשלם הוצאות שוטפות, כשהעסקים – שפעלו ושגשגו ושילמו את כל התשלומים ופרנסו משפחות שלמות, היום קרסו שלא באשמתם.
ש: מה יקרה אם העצמאים יקרסו, מהי נבואת הזעם האמיתית וההשפעה על המשק כולו?
ת: מגזר העצמאים והעסקים הקטנים אחראי על 60% מהתוצר במדינת ישראל ומעסיק כ2 מיליון אנשים. אם תהיה קריסה במגזר הזה, תהיה קריסה כללית. הדרישה כעת היא שיהיה לאן לחזור, שלא יפשטו את הרגל. יש לגרום לבעלי העסקים הקטנים להרגיש שהמדינה יחד איתם במשבר הזה, ולכן אין מה להתעסק בתשתיות, יש להתעסק בכלכלה, באנשים וביכולתם לשרוד. יש כספים בקופת המדינה שאפשר להסב למטרה זו.
ש: האם משבר כזה הוא הזדמנות לשפר עמדות באופן רחב יותר, לתקן את ההזנחה ולתת רשת ביטחון לעסקים, הזדמנות לחקיקה מתקנת, לטווח ארוך?
ת: חד משמעית כן, אך יש להבין – המגזר העסקי פועל מהר, כשלעומת זאת המדינה גוררת רגליים. היא תצטרך לתקן את החקיקה ולפעול בכמה חזיתות: למשל להבטיח דמי אבטלה לעצמאים, כמו כן, זוהי הזדמנות היסטורית להקים קיזוז הפסדים לאחור – שמה שהרווחנו ב2019 יזקף לטובתנו ב2020. בנוסף, יש להודיע במהרה שהלוואות נדחות לשלושה חודשים, שלא פוגעים במסגרות האשראי, שמאפשרים לעצמאים למשוך מקרנות ההשלמות ללא מיסוי ושמקימים קרן פיצוי אמיתית. ישנם צעדים שאפשר לעשות באופן מיידי. לשכירים יש פתרונות קיימים, והעצמאים נותרו חסרי אונים.
ש: מה תמונת המצב עכשיו, איזו תקווה יש לעצמאים, ומתי יוכלו לקבל פיזית את המענק?
ת: מענק 6000 שח צפוי להיסגר בסוף החודש, ואנו דורשים לשנות את הקריטריונים כך שינתנו 6000 שח או 80 אחוז מההכנסה של העצמאי, ולא לקצץ במענק כפי שקורה עכשיו בפועל. לאחר מכן אנו מצפים מהמדינה להקים את קרן הפיצויי ע״ס 5 מיליארד ש״ח. יש כסף במדינה, המדינה חייבת להשקיע בעובדים שלה. יש כספים ויש רזרבות במדינת ישראל. כל הפרוייקטים הופסקו, אפשר לקחת את הכסף שהצטבר ולהקים סל הצלה למגזר העסקי ולעצמאים. יש להתכנס ולהוביל צעדים שירגיעו את בעלי העסקים שצריכים שהמדינה תתגייס ותצטרף להצלת העסקים. יש לזכור – העצמאים הם החלק העיקרי במנוע הצמיחה של מדינת ישראל, ולכן אנחנו קוראים לממשלה להתגייס ולהוביל במהרה החלטות שיסייעו לעצמאים ובעלי העסקים בישראל, באופן מיידי.
ש: עצות לבעלי עסקים כדי לקבל עוד אורך נשימה?
ת: כל העסקים שיכולים להוציא את העובדים לחל״ת, זה פתרון טוב. דבר שני, לבקש מהבנקים לדחות את ההלוואות לשלושה חודשים. עסקים שנמצאים בשכירויות יכולים לבקש מבעלי הבתים לדחות את תשלומי שכ״ד בשלושה חודשים, על מנת להרגיע את המצב. ארנונה, מים, חשמל, מע״מ – אנו פעלנו לדחות. המדינה צריכה לסייע לכך שבנק ישראל צריך להוציא הודעה שלא לפגוע במסגרות האשראי, לאפשר לא ליצור מחנק אשראי. בנוסף, מומלץ להיעזר ביוזמות קיימות כעת: ֿ חמ״ל שלהב הקימה בשיתוף בנק הפועלים (שפועל כעת בעמוד הפיסבוק של להב), עמוד הפייסבוק: ״זה העסק של כולנו״, ועוד.
ש: אתה אופטימי?
ת: חייבים להיות אופטימיים. יהיו חריקות שיניים, ונדרשת התגייסות של כל המגזר העסקי ולהתחשב בבעלי עסקים קטנים, והמדינה תצטרך לסייע ולהעניק עזרה ראשונה על מנת שיוכלו לשרוד. אנחנו העצמאים נהיה גם ביום שאחרי להניע את המשק ואת הכלכלה. היינו איתכם בזמנים הטובים, תהיו איתנו בזמן הרע, ואנחנו נניע את המשק ביום שאחרי.
כולנו עסקים קטנים וצריכים להבין את זה.
שיחה עם רו”ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון. | מראיינת: אלה לוי וינריב, גלובס.
ש: למה אנחנו מדברים על העצמאים היום? מהי נקודת המוצא של העסקים, כיצד המדינה טיפלה עד היום בעסקים קטנים?
ת: היום אין לעצמאים ועסקים קטנים את רשת התמיכה של השכירים. אף אחד לא מדבר עליהם בימים כתיקונם, וכולם יזמים, גובי כסף, מייצרים כלכלה, מעסיקים עובדים והם לגמרי לבד, אין להם עורף כלכלי. אנחנו זועקים את הזעקה הזו הרבה זמן ואף אחד לא מקשיב – גם לא בעת שלום. המגיפה יכולה להיות הזדמנות מצוינת להבין כמה כח כלכלי גלום בעסקים הקטנים, ולקחת את זה כפרויקט גם לימי שלום.
ש: מה העצמאים צריכים היום כדי לצלוח את המשבר? על מה אתם נלחמים מול הממשלה?
ת: אנחנו נלחמים על תזרים המזומנים. העצמאים היום עומדים בפני סיטואציה בה הם צריכים לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי עבור עצמם, ומס הכנסה וביטוח לאומי עבור העובדים, כשתזרים המזומנים במצב קשה מאוד – אין הכנסות. על אף לחץ גדול מאוד, הדחיה היחידה שנעשתה ע״י רשויות המס היא במע״מ לעסקים הקטנים יותר – שמדווחים דו חודשי בלבד. כלומר, תזרים המזומנים כרגע זה הלחץ הגדול ביותר. גם אם יש לך חלק מתזרים המזומנים מהדיווח הקודם – ינואר ופברואר, אנו לא יודעים מה יקרה הלאה. לכן השמירה וההיפרדות היום ממה שיש או אין, היא חיונית. יש לפחות לדחות את כל התשלומים עד אחרי פסח.
ש: אילו צעדים כבר נעשו, ומה יש לעשות עכשיו?
ת: הדחייה במע״מ מועילה רק לעסקים הקטנים, לרוב העסקים לא דחו בכלל. את כל תשלומי המקדמות עדיין צריך לשלם. דבר נוסף – הכלי המרכזי שהמדינה העמידה כדי לסייע בתזרים המזומנים הוא הקרן בערבות המדינה. הקרן מורכבת, יש בה הרבה מאוד דרישות, אבל אין מענה במוקדים. בנוסף, יש עדיין דרישה ל10% ערבות, מה שלא סביר ולא הגיוני במצב כזה.
ש: האם אפשר לעשות את זה בלי חקיקה?
ת: לגמרי. המדינה בקלות יכולה לשנות את הקריטריונים, לשנות את הדרישות, להקל את הנטל הבירוקרטי, כך שבקלות יהיה אפשר לקבל את הכסף. בנוסף, המדינה צריכה גם להסדיר את המגע מול הבנקים – לכאורה יש הגדלת אשראי, אך בפועל הריבית רק הולכת וגדלה, וגם כאן צריך להבטיח ולהגביל את הריבית שאפשר לגבות מעסקים קטנים ובינוניים בשביל להקל עליהם.
ש: כשהתחלנו את המשבר ידענו שאין למדינה פיצוי לעסקים. אין לנו מקור חוקי לדבר הזה, אז מה אנחנו מצפים, מאיפה המדינה תביא את הכסף?
ת: הקרן לנזקים ומס רכוש – אלה התקנות לשעת חירום שהצעתי להחיל על מצב חירום. יש להגדיר מראש קריטריונים ומנגנון למצב חירום, במקום להגיע למצב של אי ודאות, שיוצר חשש ובעיות. במצב של מגיפה, אי הוודאות מחלישה אותנו, ולכן חשוב לקבע את המנגנונים האל הככל האפשר לטווח ארוך. טיוטת תקנות לעת חירום – הכרחית. אם יהיו תקנות חירום במצב של מלחמה, מגיפה וכו׳, מיידית יידחו כל תשלומי המס והחובות – ארנונה, חשמל וכו׳, ומיידית ייכנס לפעולה מנגנון שיקבע איך יהיה הפיצוי. הכל כרגע כאוס – אף אחד לא יודע איך המענקים ייראו. בואו נקבע עכשיו מראש את הקריטריונים לעת צרה.
ש: מה העסק עצמו יכול לעשות כדי לשרוד את התקופה הזאת ולא להתמוטט כלכלית?
ת: בואו ננסה להפוך את המשבר להזדמנות. רק 30% מהעובדים עובדים, וזה מאפשר זמן אסטרטגי. ניתן לנצל את הזמן והרגיעה לעשות פעולות אסטרטגיות, למשל פעולות קיצוץ מיידיות, בהן מקטינים את הנזק. בד בבד, יש לשמור קשר עם העובדים בחל״ת, הם נכס מאוד משמעותי, לשמר את הקשר ולייצר ביטחון. להכיר ולנצל את האמצעים הווירטואלים – כדאי לשכלל את האמצעים הדיגיטליים, ישנו פוטנציאל עבודה מהבית שאולי לא מנוצל. מאוד חשוב לדבר עם הלקוחות, להרגיע אותם, להבין ולהתאים את עצמנו למצב, בלי להפסיק לתת שירות, מה יעזור בעת מצוקה זו? מה שמטריד אותי בעת הזאת, היא ההכרח לא לשנות את הנורמות המוסריות, ניצול המצב לרעה הוא לא נכון, וצריך לעשות הכל כדי לשמור על אתיקה ונורמליות גם בתקופה הזו. צריך לזכור שיש גם מחר!
ש: איך הצטמצמה העבודה שלכם במשרד רואי החשבון?
ת: העבודה מול משרדי הממשלה הצטמצמה, אבל הלקוחות במגזר הפרטי והעסקי זקוקים לנו עכשיו יותר מתמיד: לסיוע בדיווחים, נושאי החל״ת, לנתח ולהבין את המצב, ובעיקר להרגיע ולתת תקווה למחר. חובתנו להיות הצוק האיתן מול הלקוחות שלנו ולייעץ להם, לדעת לאסוף את כל המידע ולהבין מה לעשות איתו, איך להתמודד. בתור רואי חשבון אנו מחזיקים את המשק ויכולים להיות כלי אדיר לסיוע.
אתם גם ממציאים עצמכם מחדש כיועצים רחבים יותר, וזה מה שצריך לעשות בתקופה הזו – להמציא את עצמנו מחדש.
