28 בפברואר 2018

“קיש” – הסוף; חוק ההסדרים – רק התחלנו

הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והכלכלה – ועדת קיש – אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שכולל שורה של הקלות משמעותיות לערוצים המסחריים “הוותיקים”. משנסתיימו הדיונים בוועדת קיש, עיקר המאבק מופנה נגד הקלות נוספות, שיקודמו בהליך מזורז באמצעות חוק ההסדרים. לפניכם-ן תמונת מצב עדכנית של האירועים וההשלכות על שוק היצירה המקורית

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה (“ועדת קיש”) אישרה בשבוע שעבר (14/2) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. במהלך הדיונים בהצעת החוק, שנועדה במקור להציל את ערוץ 20, אישרה הוועדה שורה של הקלות משמעותיות גם לשלושת הערוצים המסחריים “הוותיקים” (קשת, רשת וערוץ 10).

הליך החקיקה היה מהיר ומרתוני ולא ניתן זמן מספק לקיום דיון רציני בנושאים רבים. משרד המשפטים וגורמים מקצועיים נוספים אף סברו כי הליך החקיקה לא היה תקין בשל המהירות שבה עלו נושאים לדיון, ללא הכנה מראש.

נציגי-ות איגודי היוצרים נכחו בכל דיוני הוועדה ונאבקו כל העת, בזמן הדיונים ומאחורי הקלעים, על מנת לצמצם את הפגיעה ביצירה המקורית ובפרנסתם של אלפי יוצרים-ות, מפיקים-ות, שחקנים-ות, עובדים-ות, עורכים-ות וספקי שירות בתעשיית הטלוויזיה.

אחד ההישגים המשמעותיים של המאבק, הוא ביטול ההצעה לאפשר שילוב של תוכן שיווקי בתוכניות תעודה (ותחקירים).כזכור, באחד הדיונים הוועדה אישרה נוסח הקובע כי אסור לשלב תוכן שיווקי בחדשות, אקטואליה או בתכנים לילדים, אך כן ניתן לעשות זאת בתוכניות תעודה. לבסוף, כאמור, לשמחתנו, עלתה לדיון מחדש האפשרות לשלב תוכן שיווקי בתוכניות התעודה והוועדה אישרה הסעיף האוסר זאת לחלוטין.

השקעה בסוגה עילית
הקלות משמעותיות נוספות שניתנו לערוצים “הוותיקים” הן: אישור מודל חלופי למודל הקיים היום הנוגע לסכום אליו הם מחוייבים להשקיע בסוגה עילית ומתן חופש פעולה נרחב בקביעה הסכום להשקעה בתתי הסוגה העילית.

טרם השינוי, הערוצים המסחריים חוייבו, לפי חוק, להשקיע כ-62 מיליון שקלים בסוגה עילית, כל אחד (סכום “פיקס”), ללא תלות בהכנסותיהם. עם אישור החוק, מחוייבות הערוצים להשקעה בסוגה עילית תחל רק עם הגעתם לרף הכנסות של 80 מיליון שקלים – אז יחויבו להשקיע 15% בלבד מסכום זה בסוגה העילית.

הערוצים ה”קטנים”, כלומר אלו שלא יגיעו לרף הכנסות של 80 מיליון שקלים, לא יחויבו כלל בתוכן מסוגה עילית, אבל כן יחויבו להשקיע 20% מהכנסותיהם בהפקה ישראלית – תוכנית שאינה חדשות וכן, שלפחות 75% מיוצריה ומהצוות הם תושבי ישראל או מתגוררים בה בדרך קבע. יש לציין שהגדרה זו אמנם אינה כוללת הפקת חדשות, אבל כן כוללת הפקת תכניות אקטואליה.

מאחר ושוק הפרסום בטלוויזיה ממשיך להצטמצם משמעותית והכנסות הערוצים מהאינטרנט לא ייכללו בחישוב ההכנסות לגבי סוגה עילית – קביעת ההשקעה על 15% מהכנסות מפרסום עשויה להביא לירידה דרסטית ותנודות לא צפויות בחובת ההשקעה.

בנוסף, בעוד עד היום הוטלו על הערוצים מכסות השקעה פרטניות ברורות, כנגזרת מהכנסתם, לתתי-הסוגה – דרמה, תעודה ותכניות מיוחדות (תוכן איכותי שלא משתייך לז’אנר מסוים, כגון: “ארץ נהדרת”, “מועדון לילה”, ועוד), עם אישור החוק, הערוצים יחויבו להשקיע 20% בתעודה ו-20% בדרמה בלבד וב-60% הנותרים תנתן להם היכולת להחליט בעצמם באיזה ז’אנר להשקיע.

הנגיסה במחויבויות להשקעה בסוגה עילית “מזוקקת” לא רק פוגעת באיכות התוכן שיוענק לצופה הישראלי-ת, אלא פוגעת גם בפרנסתם-ן של אלו המתפרנסים מיצירת דרמה ותעודה.

השקעה בקולנוע
למרות הכוונה הראשונית, המחויבות של הערוצים המסחריים להשקעה בקולנוע לא נפגעה. מצד שני, כן נקבע בוועדה ש-75% מההשקעה בקולנוע תוכר לערוצים כהשקעה בסוגה עילית (בניגוד לעד 50%, כיום), ובאופן זה מתאפשרת “נגיסה” נוספת בהשקעה המזוקקת לסדרות דרמה ותעודה.

שוק ההפקות העצמאיות
לפי כללי הרגולציה הקיימים, הערוצים המסחריים מחויבים להעביר 65% מהתוכניות שלהן להפקה חיצונית (המופקות על ידי מפיקים חיצוניים ולא “אין האוס”). בנוסף, קיימים כללים ופרמטרים ברורים להגדרת הפקה כהפקה חיצונית (כולל שימוש בציוד, בחדרי עריכה ופוסט פרודקשן חיצוניים או בעובדים-ות). עם אישור החוק, הערוצים יחויבו להוציא רק 50% מההפקות לגופי חוץ. קביעה זו מרחיבה את הפגיעה בחברות ההפקה והמפיקים-ות עצמאיים-ות ופוגעת בגיוון הרעיוני ובפלורליזם, הכה הכרחיים בשוק היצירה המקומית.

הערוצים הייעודיים
במסגרת הדיונים בוועדה, נקבעה תקופת מעבר בה יוכלו הערוצים הייעודיים (ערוץ 20 – ערוץ מורשת ישראל, ערוץ 24 – ערוץ מוזיקה, ערוץ 9 – ערוץ בשפה הרוסית וערוץ הלא טיוי – ערוץ בשפה הערבית) להישאר תחת הגדרת ערוץ זעיר ייעודי. ערוץ זעיר ייעודי יוכל לפעול בשני מסלולי השקעה, האחד מסלול תוכן לפיו ב-51% מהזמן הוא ישדר תוכן המתאים לייעוד שלו, ובנוסף לכך, ב-20% מהזמן ישודרו הפקות ישראליות. המסלול השני הוא מסלול כספי לפיו 51% מההכנסות יושקעו בתוכן ייעודי ו-20% מההכנסות יושקעו בהפקה ישראלית.

עתה, משנסתיימו הדיונים ב”ועדת קיש”, עיקר המאבק מופנה נגד הקלות נוספות לערוצים, גם המסחריים (“קשת”, רשת” וערוץ 10) וגם לרב ערוציים (“הוט ו”יס”), שיקודמו בהליך מזורז באמצעות חוק ההסדרים. הדיונים בפרק התקשורת בחוק ההסדרים יתקיימו במסגרת ועדת הכלכלה, בראשות ח”כ איתן כבל, כבר בשבוע הבא, החל מה-26 בפברואר.

בין ההקלות שיעלו לדיון בוועדה:

בערוצים המסחריים
– קביעה עקרונית שחובות הערוצים יהיו חובות השקעה בתוכן ולא חובות לשידור תוכן וביטול קביעת שעות השידורים הקיימות לשידור סוגה עילית (19:00-24:00).

– ביטול הגדרתם של תתי הז’אנרים הקיימים תחת הגדרת ז’אנר הדרמה: דרמה בודדת, דרמה תיעודית (דוקו-דרמה), סדרת דרמה וסרט טלוויזיה, שכוללים כיום קריטריונים ברורים לאורך התכנית וצילומי חוץ/אולפן, ולהשאיר הגדרה כוללת לז’אנר הדרמה – “תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה”.

ברב ערוציים (“הוט” ו-יס”)
– צמצום סמכותה של מועצת הכבלים והלוויין וביטול מעורבותה בקביעת חובות שידור של הפקה מקומית וזמן שידורן, וכן, ביטול יכולתה לקבוע כללים לתתי הז’אנרים הקיימים כיום (דרמה מורכבת, תעודה מורכבת, סרט תעודה וכו’).

– למועצה תישאר הסמכות לקבוע את הסכום שעל הערוצים להשקיע בתוכניות מקומיות קנויות לגיל הרך, לילדים ולנוער.

– הערוצים יחויבו להשקיע לפחות 50% מההוצאה השנתית שלהם על הפקות מקומיות קנויות בהפקות מסוגה עילית.

נציגי-ות האיגודים ימשיכו לפקוד את דיוני הוועדה ולפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי למנוע את הפגיעה הצפויה. ואתם-ן? הישארו קשובים-ות לעדכוני האיגודים והיו דרוכים-ות לכל קריאה לפעולה, אם תידרש.