22 בספטמבר 2022
סיכום | מפגש ׳הכירו את הקרנות׳ עם קרן הקולנוע הישראלי
תודה לכל מי שהגיע-ה למפגש היוצרים-ות עם קרן הקולנוע הישראלי, שהתקיים ב-19/9/22-ות במזא״ה 9, תל אביב. להלן סיכום הנקודות המרכזיות שעלו במפגש.
במפגש השתתפו המנכ״לית החדשה של הקרן ד״ר נועה רגב, ומנהלת פיתוח, קריאה ומיון אביטל בקרמן.
כיצד הוקמה הקרן, ומה ייחודה?
נועה רגב: קרן הקולנוע הישראלי היא עמותה עצמאית, שהוקמה במטרה לענות על הצורך לתמוך בקולנוע עלילתי באורך מלא, שמיועד להקרנה בבתי הקולנוע. הקרן מראשיתה היא קרן של א-נשי קולנוע – העומדות והעומדים בראשה מאז הקמתה הם א-נשים שעסקו ו/או הוכשרו בתחום הקולנוע. כמו כן, צוות הקרן נכון לעכשיו מונה 90% נשים.
ה׳אני מאמין׳ של הקרן הוא שקרן קולנוע ציבורית צריכה לקחת תפקיד אקטיבי בליווי הפרויקטים, ולהוות גורם מקצועי שמסייע לסרטים. הסרט מלווה את הפרויקטים בהם היא בוחרת להשקיע בכל השלבים – החל מייעוץ תסריט ומטנטורינג – לפי צרכי הפרויקט (כולל ייעוץ מקצועי שאינו בהכרח מיועץ-ת תסריט, אלא מומחים בתחומים אחרים, או מאיש-ת מקצוע שאינו ישראלי-ת), תוך מחשבה על מה מתאים לכל פרויקט. הנהלת הקרן מעורבת בתהליכי העבודה מול הסרטים – הן מעורבות וקוראות את התסריטים, צופות בראף-קאטים, ובסיום התהליך מעורבות בהפצת הסרט – שזהו עולם שלם בו הקרן מעורבת מאוד.
מסלולי ההגשה של הקרן
בכל שנה יוצאים לפחות 2 קולות קוראים נפרדים: 2 למסלול המרכזי, בין 1-2 למסלולים פיתוח והשלמה. אפשר להגיש פרויקטים עד 3 פעמים, במקרים חריגים הקרן יכולה לאשר הגשה בפעם הרביעית. הקרן דואגת שאם מגישים יותר מפעם אחת יקראו את הפרויקט לקטורים שונים.
מסלול פיתוח –
סכום השקעה – 30-50 אלף (יוצרי-ות סרטי ביכורים – עד 30k, יוצרים-ות מנוסים-ות – עד 50k).
מה צריך להגיש? סינופסיס 4-6 עמ׳.
כל הפרויקטים בפיתוח מקבלים בין שניים לשלושה מפגשי ייעוץ תסריט/חונכות. הקרן יכולה לממן 4-7 מפגשים נוספים אם יש צורך.
מסלול הפקה –
סכום השקעה:
מסלול ביכורים – סרט ראשון של במאי/תסריטאי, עד מיליון שקלים, יש צורך במפיק-ה בעל-ת ניסיון בהפקה או בהפקה בפועל.
מסלול מרכזי – עד 2 מיליון שקלים, לבמאים-ות ומפיקים-ות מנוסים-ות.
יש להגיש תסריט באורך מלא בשלב מתקדם מאוד.
*הקרן פתוחה לקופרודוקציות עם מדינות אחרות.
מסלול השלמת הפקה –
סכום השקעה: כ100 אלף ש״ח מינימום.
יש להגיש ראף קאט.
*מענק ההשלמה מיועד לפוסט-פרודקשיין בלבד.
תהליך הקריאה והמיון
כל הלקטורים-ות המועסקים על ידי הקרן נמצאים מאגר הלקטורים של מועצת הקולנוע. הקרן שמה דגש על מקצועיות, על איזון מגדרי (בקרן הלקטורים-ות תמיד 50% גברים ו50% נשים), כמו גם לקטורים-ות מהפריפריה (40% מסך הלקטורים-ות).
בכל מועד, שלוש-ה לקטורים-ות קוראים את כלל התסריטים המוגשים. על פי תיקון חוק הקולנוע, שלב הבחינה הראשוני הוא בעילום שם.
אם למשל מוגשים 90 תסריטים, כל לקטור-ית קורא-ת שליש. כל לקטור-ית בוחר-ת כרבע מהתסריטים, וכל התסריטים שיש לגביהם הסכמה עוברים לשלב הבא. התסריטים שאין לגביהם הסכמה עוברים לדיון נוסף בשיתוף הנהלת הקרן. בערך עשרה תסריטים עולים לפרזנטציה.
בשלב השני, גם הלקטורים-ות וגם ההנהלה צופים בכל החומרים – עבודות קודמות, קטעים מצולמים וכו׳. הפרזנטציה היא שיחה רצינית בה הקרן צריכה להחליט היתכנות הפקתית ובשלות הפרויקט ליציאה לצילומים, ולאחריה מתקבלת ההחלטה.
פרויקטים שעברו את הפרזנטציה מתבקשים לממש את ההשקעה עד 18 חודשים לאחר קבלת אישור הפרויקט. כל פרויקט צריך להשיג ״מאצ׳ינג״ לכספי ההקרן בסכום קבוע מראש.
תהליך ההשגה
פרויקט שכבר הוגש שלוש פעמים יכול להגיש ערר בכדי לקבל הזדמנות להגיש את התסריט בפעם הרביעית. סיבות ההשגה צריכות להיות לעניין הליך המיון. אם יש ״קייס״ רלוונטי, נפתח הליך שנקרא ״השגה״, במסגרתו שני נציגי-ות הוועד המנהל ושני לקטורים-ות בוחנים את הבקשה ומגיעים להחלטה.
מה אתן מחפשות?
נועה רגב: סרטים מצוינים בכל הקשת והסגנונות. אנחנו מחפשות יוצרים-ות בעלי חזון קולנועי ייחודי, שבאים-ות עם היתכנות הפקתית וחבילת הפיקה – זה בהחלט חלק מהשיקולים. לפי נועה רגב, בניגוד למכתיבה בחו״ל, בארץ חסר הביטוי בחזון הקולנועי כבר בשלב התסריט – קשה להרגיש את המקצב את הטון את החוויה האסתטית. כדאי לטבול את התסריט בחזון הקולנועי.
אביטל בקרמן: סרט קולנוע הוא עולם. בפרזנטציה המילים בהן משתמשים פחות חשובות, חשוב לנו להרגיש את הסרט, את תהליך הפיתוח שעברתם. הסגנון של הסרט – מה רואים ומה לא רואים, הקול, הקצב, החוויה אליה מכוונים – הכל חלק מהצהרת הכוונות שלכם. בשלב הפרזנטציה מתקבלת החלטה על יציאה לצילומים, לכן החזון הקולנועי הוא קלף חשוב, למרות שהוא ממשיך להתפתח ולהיכתב בדיוק כמו התסריט. במסלול ביכורים אנחנו מסייעים במימון סצנה מצולמת, שאיתה מומלץ להגיע לפרזנטציה.
נועה רגב: בפרזנטציות – חשוב לראות יוצרים-ות חדורי מוטיבציה, אבל זו טעות להקדיש יותר מדי זמן בקשר האישי לפרויקט, המוקד צריך להיות ה׳איך׳ הקולנועי. הסגנון מתלכד עם הדרמה ועם התמה.
אביטל בקרמן: אנחנו מחפשות סרטים שיתאימו למסך הגדול. לפעמים הדרך להתאים למסך הגדול היא ההדהוד התמטי. הסרט מעלה תמה או תמות ובסופו יש התנגשות ענקית שיוצרת משמעות, היא הפתרון שאומר משהו על התמות.
***
לסיכומי האירועים הקודמים בסדרה “הכר את הקרן”:
מפגש #2 עם קרן גשר || מפגש עם קרן הקולנוע הישראלי || מפגש עם קרן מקור || מפגש עם קרן רבינוביץ’ || מפגש עם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה || מפגש עם קרן מקור