25 בינואר 2022
לא מחכים לאף אחד – פועלים למען היצירה הישראלית!
התקדמות מחזית המאבק בשוק התקשורת: אתמול אחה״צ הונחה בשעה טובה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שהגישו האיגודים, ביחד עם ח״כ אמילי מואטי וח״כ איבתיסאם מרעאנה, בנושא חובת כלל השחקנים בשוק התקשורת בהשקעה בהפקות מקור!
אנו שמחים לעדכן בהתקדמות האחרונה במאבק בשוק התקשורת: הצעת חוק תיקון לחוק התקשורת, ביוזמת חברות הכנסת אמילי מואטי ואיבתיסאם מרעאנה, ובשיתוף איגוד התסריטאים-ות, שח״ם ואק״ט; בנושא החלת החובה להשקעה בהפקות מקור על כלל השחקנים בשוק התקשורת.
למה אנחנו עושים את זה? כי משרד התקשורת ומשרד האוצר לא זזים וכל יום אנחנו מפסידים כסף!
שוק השידורים חווה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. מגזר הטלוויזיה הרב-ערוצית, שנשלט בעבר באופן בלעדי על ידי חברות הכבלים והלוויין, נפתח לתחרות מצד מתחרים נוספים, המעבירים תכנים על גבי רשת האינטרנט. התלות שהייתה בעבר בין התשתית להפצת התוכן – כבלים ולוויין, ובין העברת השירות, קרי מתן שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, הצטמצמה, וכיום גם גורמים שאינם בעלי תשתית יכולים להציע לציבור הרחב שירותי טלוויזיה רב-ערוצית על גבי תשתית רשת האינטרנט, דבר המשנה באופן דרמטי את שוק השידורים, ומערער מודלים עסקיים שהתבססו על אמצעי הפצה והעברת תוכן כמקשה אחת.
כניסת מתחרים חדשים אפשרה לצרכנים ליהנות מהרחבת היצע שירותי הטלוויזיה. כך, אם בעבר נדרש הצרכן לבחור בין החלופה של שירותי טלוויזיה רב-ערוצית במחיר גבוה לבין החלופה של מספר ערוצים מצומצם המשודרים על גבי מערך עידן פלוס, הרי שכיום קיימות לצרכן חלופות אחרות שכוללות היצע תכנים רחב במחיר נמוך. תהליך זה אף עודד את חברות הכבלים והלוויין לפתח מוצרים חדשים על גבי תשתית האינטרנט, אשר מוצעים לצרכן במחיר מוזל. אולם, הרגולציה הקיימת כיום בחוק התקשורת המסדירה את שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית למנויים, ומופקדת בעיקרה בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, חלה כיום רק על מי שמשדר באמצעות תשתית כבלים או לוויין, ואינה חלה על אותם שחקנים חדשים המציעים את שירותיהם על גבי האינטרנט.
בשל שינויים אלה ושינויים נוספים הנוגעים לטלוויזיה המסחרית, בשנת 2015 מונתה ועדה מייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים, בראשות מנכ”ל משרד התקשורת דאז מר שלמה פילבר. בוועדה היו חברים נציגים ממשרד התקשורת, המשפטים, האוצר, המועצה והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הוועדה עסקה במספר נושאים, ובהם עידוד כניסה של שחקנים חדשים לשוק השידורים, עידוד יצירה מקומית, ובחינת המשמעויות של הגידול בשירותי תוכן המסופקים באמצעות האינטרנט, לרבות המעבר של תקציבי פרסום לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, והשלכות של אלה על השידורים הממומנים באמצעות פרסומת והשידורים הרב-ערוציים בתשלום. ב2016 הגישה הוועדה את מסקנותיה. עיקרי מסקנותיה של הוועדה התבססו על הצורך בהתאמת החובות הרגולטוריות הארכאיות הקיימות על השחקנים השונים הפועלים בשוק השידורים באופן שיהלום את השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בשנים האחרונות.
העדר האסדרה בחוק התקשורת לגבי שחקנים המשדרים על גבי רשת האינטרנט בלבד יוצר כשלי שוק רבים, הכוללים היבטים של פגיעה בתחרות, העדרה של חובת רישיון לפעילותם של השחקנים החדשים, וכן העדר פיקוח על השחקנים החדשים בכל הנוגע לאופן ההפרשה התקציבית מסך ההכנסות השנתיות הכוללות של אותם שחקנים להפקה או רכישה של הפקות מקומיות.
חוק התקשורת קובע, בין היתר, כי השחקנים הפועלים מכוח רישיונות מחויבים להפריש אחוז מסל הכנסותיהם מדמי המנוי השנתיים לטובת השקעה בהפקות מקומיות. תכליתה של אסדרה זו הוא עידוד יצירה מקומית, חיזוק דעת הקהל העולמית על יצירות ישראליות ותוספת הכנסה משמעותית לאוצר המדינה עקב מכירת הפקות מקומיות ישראליות לגופי תקשורת זרים. כמו-כן, הפקות מקומיות הן למעשה קרקע נרחבת של מקומות עבודה ופרנסה לאלפי עובדים, ביניהם תסריטאים, במאים, מפיקים, אנימטורים, מלהקים, שחקנים, תאורנים, מקליטים, מעצבים, מלבישים, עורכים ובני משפחותיהם. עם זאת, האסדרה האמורה לא הותאמה לשינויים הדרמטיים הרבים שחלו בשוק התקשורת, ולכניסת השחקנים החדשים לתחום השידורים. על-כן, הצעת חוק זו באה להחיל אסדרה רוחבית על כלל השחקנים הפועלים בשוק השידורים ביחס לחובתם להפריש אחוז מסוים מתקציב הכנסותיהם השנתיות הכוללות להפקה או רכישה של הפקות מקומיות.
