23 בנובמבר 2020
בהמשך למכתב האיגודים – נציגי האיגודים והיוצרים-ות בוועדת פולקמן
בהמשך למכתב האיגודים לשר התקשורת יועז הנדל, נציגי האיגוד, בשיתוף יוצרות ויוצרים, לקחו חלק הבוקר בוועדת פולקמן – הוועדה לבחינת שוק התקשורת והרגולציה
איגוד הבמאיות והבמאים, בשיתוף איגוד התסריטאים והפורום הדוקומנטרי בישראל, שלח באוגוסט האחרון מכתב לשר התקשורת יועז הנדל, הקורא לו לצרף לוועדת פולקמן הבוחנת את שוק השידורים בישראל, את נציגי האיגודים והיוצרים-ות, המכירים את ה״מיקרו״ של שוק השידורים בכל גופי השידור בארץ.
בהמשך למכתב, השתתפנו – נציגי האיגוד, בשיתוף נציגי-ות איגוד התסריטאים והפורום הדוקומנטרי בישראל, ביחד עם עשרות יוצרות ויוצרים, בוועדת פולקמן שהתקיימה הבוקר בזום. אנו מודים לחברי-ות הועדה וליו״ר הוועדה רועי פולקמן על האפשרות להשתתף ולהשמיע את דברינו, ועל האוזן הקשבת.
מדברי נציגינו בוועדה:
״כשמוצר טלוויזיוני הוא טוב, הוא הופך לאחד השגרירים הכי אפקטיביים ומשמעותיים של ישראל בעולם ושל הישראליות עצמה. במעט מאוד השקעה במונחים של הפקה בעולם, התוכן הישראלי הופך למוצר מבוקש ומדובר בשוק התוכן העולמי. לדבר הזה אין היתכנות בלי רגולציה. בלי מחויבות של הטלוויזיה הרב ערוצית וערוצי הברודקאסט להפיק ולשדר תוכן ישראלי מקורי זה פשוט לא היה קורה. זאת לא תהייה או נבואת זעם, זאת עובדה וחמש שנות טלוויזיה ללא מחויבות כזאת, של פרטנר וסלקום מראות את זה היטב. מי שלא מחויב לא משקיע, זה עד כדי כך פשוט.
היצירה הישראלית היא סטארטאפ מצליח, אבל בלי הרשות לחדשנות שתשקיע בסטארט אפ הזה אין לו היתכנות כלכלית ולאף בעל הון אין אינטרס ממשי להשקיע בה. בשביל פאודה אחת, או “טהורה לעד” אחת, צריך מישהו שיהיה מוכן לתת אמון ולהשקיע כסף, להכשיר אנשים, לדאוג שתהיה תעשייה חיה ופעילה של יוצרים שיש להם את הפנאי והיכולת הכלכלית לחלום. המקום הזה כאן הוא הרשות לחדשנות שלנו. אתם אלו שיכולים להביא לקיומה של היצירה פורצת הדרך הבאה. הדיון שאתם מנהלים כאן איתנו ובלעדינו הוא דיון שהשורה התחתונה שלו תרבותית: האם, כמה ואיך תהיה בישראל יצירה מקורית.
אנחנו מייצגים את היוצרים, אבל אנחנו מייצגים גם את הציבור. ציבור הצופים שמבקש לעצמו, להורים שלו ולילדים שלו תוכן איכותי מקורי בשפה שלו, לא בחסד אלא בזכות. הזכות של כולנו לפתוח טלוויזיה בשעות הפריים טיים ולראות דרמה ותעודה מעולים. הזכות של הילדים שלנו להכיר וללמוד את המורשת שלנו, את ההיסטוריה שלנו, את הנקודות הרגישות שלנו כחברה. טלוויזיה במיטבה משקפת מציאות אבל גם מבנה ומייצרת תפישות ונקודות מבט שונות, יש לה את היכולת לתווך לקהל רחב מורכבות והיא הופכת למרכיב בסיסי בסיפור הישראלי וזה לב תפקידו של הרגולטור: לשמור על האינטרס הציבורי לטווח הארוך, להגן עליו מכשלי שוק.
אין שום סיבה שמי שקיבל את הזכות לשדר כאן תוכן, ומדובר בזכות שהיא גם כלכלית וגם זכות להשפיע על השיח, שיהיה ברור, לא יחויב להחזיר לציבור בעבור הזכות הזאת. כמו שלא הייתם נותנים לחברה בינלאומית לפתוח כאן סניף מבלי להעסיק עובדים מקומיים, כך בדיוק צריך להתייחס לגופים המשדרים, לא משנה איך ובאמצעות איזה טכנולוגיה. קיבלתם זכות? תחזירו לציבור. תחזירו לנו. אנחנו כאן בשם ובשביל התרבות הישראלית, מבחינתנו המצב הנוכחי הוא להיות או לחדול ואנחנו מבקשים מכם לקבל את ההחלטה הערכית הנכונה ולשמור על התרבות ועל היצירה הישראלית.״