29 בינואר 2018
רעידת האדמה בשוק היצירה המקורית
משרדי התקשורת והאוצר מגבשים שורת רפורמות בעלות השפעה רחבה על שוק היצירה המקורית, כשחלקן מקודמות כהצעות חוק נפרדות וחלקן צפויות להשתלב בחוק ההסדרים הקרוב. עם זאת, שתי רפורמות חשובות במיוחד לשוק היצירה הוצאו מחוק ההסדרים ואין ודאות מתי ואם יקודמו. מה המשמעות של הרפורמות המקודמות ואלו שנעצרו, ואיך הן קשורות לפרנסה שלנו? לפניכם-ן התשובות
משרד התקשורת ומשרד האוצר מגבשים יחד שורת רפורמות בעלות השפעה רחבה על שוק היצירה המקורית, כשחלקן מקודמות כהצעות חוק נפרדות וחלקן צפויות להשתלב בחוק ההסדרים המקודם בימים אלו. עם זאת, שתי רפורמות חשובות במיוחד לשוק היצירה הוצאו מחוק ההסדרים ואין ודאות מתי ואם יקודמו.
מה המשמעות של הרפורמות המקודמות ואלו שנעצרו ואיך הן קשורות לפרנסה שלנו? לפניכם-ן התשובות:
מהו “חוק ההסדרים”?
חוק ההסדרים הוא חוק שהממשלה מביאה לאישור הכנסת בכל שנה לצד חוק התקציב והוא מאגד תיקוני חקיקה רבים שהממשלה רואה צורך באישורם כדי ליישם את מדיניותה הכלכלית.
מה ההבדל בינו לבין חוקים “רגילים”?
חוק ההסדרים שונה מרוב החוקים הנחקקים בכנסת בכך שהוא מקבץ חוקים ותיקוני חקיקה בנושאים שונים. לאחר שהוא מאושר בקריאה הראשונה ומועבר לדיון בוועדות הכנסת השונות, הוא מונח כיחידה אחת על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. הסכנה הגדולה בחוק היא שהוא מתקבל בהליך חפוז, שאינו מאפשר לחברי הכנסת לנהל דיון מעמיק וממצה ולגבש עמדה מבוססת על כל אחד מנושאיו.
מה קורה בימים אלו?
הרפורמות בשוק היצירה מקודמות, כאמור, בשני צירים נפרדים. האחד, תחת ההליך המזורז של חוק ההסדרים, שהדיונים בו צפויים להתחיל בחודש פברואר, ובו ידונו בהקלות נוספות לערוצים המסחריים (ביניהן: ביטול חובת ההשקעה ב”תוכניות מיוחדות” ומיקוד הסוגות ל”דוקו” ו”דרמה”, הסמכת מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין להתיר לערוצים לשלב פרסום סמוי – פרט לשידורי חדשות ותוכן לילדים, אישור בדיעבד של לוח השידורים, הגדלת דקות הפרסום המותרות לשידור, ועוד). הציר השני מתקיים ממש בימים אלו, כשהכנסת מקדמת בהליך מזורז את “חוק הצלת ערוץ 20”.
איך המהלך להצלתו של ערוץ 20 קשור, בכלל, ליוצרים-ות?
כיום קיימים בשוק ארבעה ערוצים ייעודיים, העוסקים כל אחד בנושא ספציפי שהוגדר מראש ולו הם מחויבים: ערוץ 20 – ערוץ מורשת ישראל, ערוץ 24 – ערוץ מוזיקה, ערוץ 9 – ערוץ בשפה הרוסית וערוץ הלא טיוי – ערוץ בשפה הערבית.
בעקבות הודעת ערוץ 20 כי הוא ייאלץ להיסגר משום שהוא אינו מסוגל לעמוד בתנאי הרישיון שהוענק לו (בין היתר, בגלל חריגה מהייעוד שלו ושידור תכני חדשות), הממשלה החליטה לקדם בבהילות חוק (בנפרד מחוק ההסדרים) לביטולם של כל הערוצים הייעודיים והפיכתם לערוצים מסחריים לכל דבר – כך יוכלו להתחרות בערוצים המסחריים האחרים (“קשת”, “רשת” וערוץ 10) ולשדר מה שיחפצו, כולל חדשות, ללא התייחסות לנושא שהוגדר להם מראש בחוק.
בסוף חודש דצמבר 2017 התכנסה בבהילות, מהיום להיום, ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה, בראשות ח”כ יואב קיש, כדי לדון בהצעת החוק. בשבוע שעבר (9/1), לאחר מספר מצומם של דיונים בוועדה, עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה ושבה לשולחן הוועדה, כדי להכינה לקריאה שנייה ושלישית עד סוף החודש.
מה קובע החוק?
במהלך הדיונים בוועדה, המתקיימים בקצב מסחרר, עלו מספר מתווים להפיכתם של הערוצים הייעודיים לערוצים מסחריים.
המתווה האחרון (שהוצג לראשונה בדיון שהתקיים ב-14/1) קובע שייקבע לכלל הערוצים המסחריים רף אחד של גובה הכנסות – 80 מיליון שקל בשנה – שמתחתיו ערוץ ייחשב כערוץ זעיר ולא יחולו עליו כלל מחויבויות כספיות, גם לא להשקעה בסוגה עילית, בעוד ערוץ שיחצה את הרף יחויב להשקיע רק 12% מהכנסותיו בסוגה עילית.
איך זה משפיע עלינו?
המתווה שהוצע לא יאומץ רק בהקשר לערוצים הייעודיים שיימחקו ויהפכו לערוצים מסחריים חדשים, אלא גם יאומץ בהקשר לערוצים המסחריים הקיימים (“קשת”, “רשת”, ערוץ 10). כפי שיו”ר הוועדה, ח”כ יואב קיש, הצהיר: “אני מתכוון כבר בחוק הנוכחי לתת הקלות משמעותיות לערוצים המסחריים הגדולים”.
מה זה אומר?
נכון להיום, הערוצים המסחריים (“קשת”, “רשת” וערוץ 10) חייבים ע”פ חוק להשקיע כ-62 מיליון שקל בסוגה עילית, כל אחד (סכום “פיקס”), ללא קשר להכנסות שלהם.
יש לזכור שההכנסות של הערוצים המסחריים הן ממכירת פרסומות, ולצד ריבוי הערוצים – שוק הפרסום בטלוויזיה ממשיך להצטמצם משמעותית (גם בגלל מעבר הפרסום לאינטרנט) ומכאן שגם הכנסות הערוצים. קביעת ההשקעה בסוגה עילית על 12% מהכנסות הערוצים מפרסום תביא לירידה דרסטית בחובת ההשקעה – כ-132 מיליון שקל בלבד במקום 168 מיליון שקל שהם מחויבים להשקיע כיום.
צמצום המחויבויות להשקעה בסוגה עילית לא רק יפגע באיכות התוכן שיוענק לצופה הישראלי, אלא יוביל לקריסת שוק היצירה המקומית ולפגיעה אנושה בפרנסתם-ן של אלפי יוצרים-ות, מפיקים-ות, עובדים-ות, שחקנים-ות, עורכים-ות וספקים-ות אשר מתפרנסים-ות מיצירה טלוויזיונית.
אז מה עושים?
אנחנו לא נעמוד מנגד בשעה שהיצירה המקורית נמצאת תחת מתקפה. נציגי-ות האיגודים נוכחים בכל דיוני הוועדה ופועלים בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למנוע את הפגיעה הצפויה.
ואתם-ן? הישארו קשובים-ות לעדכוני האיגודים והיו דרוכים-ות לכל קריאה לפעולה, אם תידרש.
ומה קורה עם פרטנר TV וסלקום TV?
נכון להיום, סלקום ופרטנר אינן מחויבת להשקיע בהפקות מקור, מאחר והן לא מפוקחות על ידי גוף רגולטורי. שר התקשורת איוב קרא הצהיר בעבר, בעיקר עקב מחאת האיגודים, כי יפעל להסדרת הרגולציה עליהם. להפתעתנו, הוחלט שלא לקדם את הרפורמה הזו בחוק ההסדרים והעניין נותר ללא מענה.
איך זה משפיע עלינו?
האיגודים בעד תחרות בשוק התקשורת, אבל הצטרפותה של פלטפורמה חדשה שלא מחויבת להשקיע בהפקות מקור גורמת לפגיעה וצמצום של תעשיית התוכן הישראלית לא להרחבתה.
למה?
פרטנר TV וסלקום TV מתחרות, באופן טבעי, בחברות “הוט” ו”יס”, שבניגוד לערוצים המסחריים שההכנסות שלהם נובעות משוק הפרסום, ההכנסות של “הוט” ו”יס” מבוססות מנויים בתשלום. ככל שההכנסות של “הוט” ו”יס” מצטמצמות עקב מעבר המנויים שלהן לפרטנר וסלקום – כך נפגעת ההשקעה שלהן בהפקות מקור, כיוון שהן מחויבות להשקיע בהן 8% מסך ההכנסות שלהן.
ירידה בהשקעה של “יס” ו”הוט” בהפקות המקור (בעקבות ירידה בהכנסותיהן), לצד אפס השקעה של פרטנר וסלקום – יפגעו אנושות בשוק היצירה.
אז מה עושים?
נציגי-ות האיגודים ממשיכים לפעול על מנת להביא לידי כך שייקבע בחוק שכל גוף שידור המבקש לשדר תוכן לציבור הישראלי, בכל פורמט שידור, יחויב להשקיע בהפקות מקור. בינתיים, ימשיכו האיגודים לעקוב אחר הצהרותיהן של סלקום TV ופרטנר TV כי הן רואות חשיבות ביצירה המקורית וכי בכוונתן להשקיע בה, על אך שאינן נדרשות לכך לפי חוק.
ההפקה העצמאית בישראל
בשנת 2016 הגישה הוועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על השידורים (“ועדת פילבר”) את המלצותיה, שעל מרביתן מבוססות חלק מהרפורמות המקודמות כיום. אחת ההמלצות של הוועדה היתה לקבוע שגוף שידור לא יוכל להיות בעלים של יותר מ–50% ביצירה. המשמעות היא שהבמאים-ות, התסריטאים-ות והמפיקים-ות יחזיקו בלפחות 50% מהבעלות ביצירה. בנוסף, הוועדה המליצה שלאחר 3 שנים, זכויות המסחור יחזרו לבעלי היצירה וההחלטות לגבי אופן השידור יתקבלו רק על ידיהם.
להפתעתנו, גם המלצה זו לא שולבה בחוק ההסדרים ולא ברור אם ומתי תקודם.
להמלצות אלו חשיבות מכרעת לקיומו וקידומו של שוק ההפקות העצמאיות, להגנה על זכותם-ן של היוצרים-ות, הבמאים-ות, התסריטאים-ות והמפיקים-ות להתפרנס בכבוד וליהנות מפרי יצירתם-ן. האיגודים היוצרים ימשיכו לפעול על מנת לקדמן ביתר שאת.
