איגוד הבמאיות והבמאים הביע לא אחת את עמדתו הנחרצת כנגד כל סוג של פרסומת סמויה בשידורי הטלוויזיה, זאת בשל החשש מפריצת הגבולות בין עולם הפרסום לבין עולם התוכן, בין שיקול דעת יצירתי לשיקולים מסחריים.
התרה גורפת לשילוב תוכן פרסומי טומנת בחובה סכנה ברורה לחופש הביטוי, לחופש היצירה ולפלורליזם, כמו גם להשפעה לא ראויה והטעיית הצופים.
במצב הנוכחי, בו הפקות המקור מתנהלות בדוחק תקציבים, כל תוספת תקציבית חיצונית תהפוך את גורמי הפרסום לבעלי השפעה וכוח ותוביל לפגיעה וודאית ביחסי הכוחות הבלתי-שוויוניים ממילא בשוק ההפקות.
לא מן הנמנע שברגע שגוף מסחרי ישקיע מכספו בהפקה טלוויזיונית זה יפעל על מנת להשפיע על נראות המותג שלו בתוכנית וישאף להתערב לשם כך בשלבי ההפקה: בתסריט, בבימוי, בעריכה ועוד. התערבות שכזו תוביל באופן טבעי למצב בו ידם של היוצרים-ות תהיה על התחתונה כשאלו יאולצו לתת מענה לשיקולים הכלכליים של גורמי המימון והפרסום.
זאת ועוד, ישנה גם סכנה מוחשית שהתרת פרסום סמוי תצמיח קרקע בה תכנים ייעשו רק “מטעם” גורמי פרסום, כשאלו יהגו תכנים שישרתו אינטרסים כלכליים ובמאים-ות ותסריטאים-ות יהפכו ל”קבלני משנה” של אותם גופים. מציאות שבה התוכן השיווקי לא יהווה רק מקור ל”השלמה” של תקציב ההפקה אלא יהפוך לעיקרון המרכזי בבחירת ואישור התכניות שיופקו בטלוויזיה המסחרית בישראל.
אין ספק כי עולם הטלוויזיה השתנה ועודנו משתנה. עם זאת, התיאבון לתכנים איכותיים לא השתנה.
ישנה חשיבות עליונה לשמר את “שמורת הטבע” של התרבות העברית שהיא היצירה מסוגה עילית בטלוויזיה ויש לאסור בכל תוקף את שילובו של תוכן שיווקי בשידורי תכנים מסוגה זו.
לאורך השנים האיגוד קרא וימשיך לקרוא לגופי הפיקוח להפעיל יד ברזל ואכיפה אגרסיבית בכל הנוגע להפרות בתחום זה, על ידי הטלת קנסות בעלי משמעות כלכלית ממשית והטלת סנקציות נוספות כגון נטילת זמני פרסום.
