2 באוקטובר 2018

החבר הצעיר בתולדות האיגוד

עמית ארביב הצטרף לאחרונה כחבר מן המניין באיגוד הבמאיות והבמאים; זאת על אף גילו הצעיר. ניצלנו את ההזדמנות וקיימו עם ארביב ראיון קצר על יצירה, בימוי, ביקורת, הצלחה ומקורות השראה בעידן הרשת. כך זה נראה בעיני דור במאי העתיד

לפני מספר שבועות הגיעה פנייה לאיגוד הבמאיות והבמאים מעמית ארביב, במאי ויוצר, שביקש להצטרף כחבר לאיגוד. באמתחתו, כתיבה, בימוי והפקה של מספר פרויקטים קצרים, ביניהם הסרטון “מחוץ לקבוצה”, שעוסק בבריונות ברשת וזכה להצלחה מרשימה ברשתות החברתיות עם למעלה מ-100 אלף צפיות ביוטיוב. בנוסף, מט”ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) ומשרד החינוך, שנחשפו לפופולריות של הסרטון ולדיון הרחב שהצליח לעורר בקרב בני נוער, החליטו לחתום עם ארביב על שיתוף פעולה במסגרתו הסרט מוקרן בכיתות בכל הארץ. בחודש ינואר האחרון, “מחוץ לקופסה” הוקרן בפרמיירה חגיגית בקולנוע לב.

א-ממה, ארביב בן 14. בלבד. בעוד חברי-ות איגוד הבמאיות והבמאים הם יוצרים-ות בוגרים אשר גיל העשרה הוא עבורם זיכרון רחוק, הסוגייה הועלתה לישיבת ההנהלה של האיגוד, ולאחר התרשמות מהעשייה המקצועית ובחינת הסעיפים הרלוונטיים בתקנון האיגוד, נמצא כי ארביב עומד, ללא סייג, בתנאי הסף להצטרפות לאיגוד.

אז עמית ארביב, שהתחיל לעבוד על הסרט הראשון שלו בגיל 12 (לפני שנתיים) הוא חבר חדש באיגוד הבמאיות והבמאים והצעיר בתולדותיו. לא יכולנו שלא לנצל את ההזדמנות ולקיים איתו ראיון קצר על יצירה, בימוי, ביקורת, הצלחה ומקורות השראה. כך זה נראה בעיני הדור החדש.

היצירה הקולנועית עבורך?
“דרך חיים. לא אוכל להסביר זאת במילים אך כשאני מביים יש לי מין ניצוץ בעיניים וכל המחשבות על הדברים האחרים נעלמות, אני עסוק רק בשחקנים, בצוות ובמוניטור”.

היה רגע ספציפי שבו הבנת שאתה רוצה להתעסק ביצירה אודיו ויזואלית?
“הרגע המכונן ביותר היה בגיל 9. הלכתי לצילומים של סדרה ושם התאהבתי בסט, בהפקה, באיך כל השחקנים, הבמאי ואנשי הצוות עובדים בהרמוניה מושלמת כדי ליצור דבר אחד. ברגע הזה החלטתי שאני רוצה לעשות סרטים כשאהיה גדול”.

נטיית הלב שלך: קולנוע/ טלוויזיה/ ניו מדיה?
“קולנוע הוא חיי ואני מעדיף בהרבה את חווית הצפייה בקולנוע מאשר כל דבר; אך עולם המדיה מתקדם לניו מדיה וצריך לדעת להשתלב בו”.

בנשמתך אתה: תסריטאי/במאי/מפיק?
“במאי, יותר מהכל. יותר קל לי לקבל תסריט ולעבוד איתו, תמיד כשאני כותב תסריט, אני רואה אותו בראש בצורה ויזואלית, וזה די מפריע לי בכתיבה”.

עם מי אתה מתייעץ?
“עם כולם. אם יצוץ לי פתאום רעיון על סרט בירדן, אז ישר אשלח למורה לערבית שלי את הסינופסיס. חשוב להתייעץ, לא את כל הדברים אני יודע ותמיד עדיף להיעזר באדם שמבין יותר בנושא”.

מה ההורים שלך חושבים על הבחירה שלך להיות במאי יוצר? מה היו התגובות שלהם על הפרויקטים שעשית עד כה?
“עוד כשהייתי קטן, ההורים שלי ידעו שאהיה משהו בעולם האמנות, כך שזה לא הפתיע אותם כשעשיתי את הסרט הראשון שלי. אבא שלי הוא האדם שנותן לי הכי הרבה ביקורות. לפעמים זה עוזר ולפעמים אני נכנס איתו לוויכוחים, אבל אני בדרך כלל סומך על עין הצופה שלו”.

חמשת היצירות (קולנוע/טלוויזיה/קצרים) הישראליות הטובות ביותר בעינך.
“המוזיאון, הס פן תעיר (סרט קצר של תלמה ילין), געגוע, בני ערובה, פוקסטרוט”.

חמשת היצירות (קולנוע/טלוויזיה/קצרים) הזרות הטובות ביותר בעינך.
“צורת המים, שחקן מספר אחד, לה לה לנד, הקפיצה הגדולה, והקלישאה: הטוב הרע והמכוער”.

5 במאים-ות לשאוב מהם-ן השראה.
“גיירמו דל טורו, טים ברטון, ג’יימס קמרון, האחים כהן.

כמה מילים על תעשיית הקולנוע הישראלית.
“אני רואה את הקולנוע הישראלי בעין רעה, ולא בגלל האנשים – יש לנו את יוצרי הקולנוע הכי טובים שיש. הבעיה היא המערכת. לא ארחיב בנושא אך כואב לי שבשנת 2018 הממשלה מכתיבה לנו מה לראות. כל הרעיון בקולנוע הוא, שכל אדם יכול להראות את דעותיו ללא צנזורה פוליטית”.

עמית ארביב בעוד חמש שנים? ועשר שנים?
בעוד 5 שנים – מסיים את הפיצ’ר הראשון שלי. בעוד 10 שנים – מסיים תואר שני באוניברסיטת AF בבימוי ובתולדות הקולנוע, ואולי גם אספיק לעשות עוד כמה סרטים קצרים”.

לצפייה ב”מחוץ לקבוצה”